קנה עץ בתשלום חודשי של 36 ש״ח וזכה במצוות התלויות בו:

מעשר ראשון | תרומת מעשר | מעשר שני | תרומה גדולה | מעשר עני | יישוב הארץ | תלמוד תורה

אתה

קונה עץ שנושא את שמך וזוכה במצוות על ידי שליחות

החקלאי

מטפל בעץ בשליחות שלך, וזוכה בפירות

כספך

עובר כתרומה לישיבה גבוהה ובכך אתה זוכה גם בזכות לימוד התורה



בקבוק השמן שנשלח אליך נרכש מהחקלאי ע"י הישיבה על מנת לחזק את החקלאי וההתיישבות


הסברי המצוות

עבודת ה' שלנו מלאה בקיום מצוות. אנו רגילים לקיים מצוות "סטנדרטיות", שבת, צדקה, תפילה וכדומה. הם סובבים את חיינו ומכוונים אותם. אנו מקיימים אותם בשמחה, משקיעים בהם אנרגיה ומשאבים. אך, מחלקות שלמות של מצוות נדירות יותר מקוימות בידי חלקים קטנים ביותר מעם ישראל. אלו הם המצוות התלויות בארץ. הם יכולים להיות מקוימים אך ורק בידי חקלאים בלבד או אנשים בעלי עץ פרי בחצר ביתם. מצוות אלו מבטאות את הקשר המיוחד בין כל יהודי לארצו. הם, מלמדות אותנו הערך של יישוב הארץ, על הצדקה שהיא בבסיס החברה היהודית, ועל האמונה שה' הוא הנותן כוח לעשות חייל. אנו נבאר בקיצור נמרץ את המצוות שזוכים לקיים על ידי קניית עץ בכוכב השחר.

המעשרות קובעות בסיס של נתינה. בעל השדה מפריש מיבול השדה למען הכוהנים משרתי ה', הלווים שומרי המקדש ולמען השכבות החלשות בעם. על ידי נתינת התרומות ומעשרות מתעלה כל העם בישראל להיות דבקים במשרתי ה' ובתורתו, וכל אחד מישראל מתוודע גם כן לכך שבו עצמו יש חלק קדושה ככהן.
"וזה יהיה משפט הכהנים...ראשית דגנך תירושך ויצהרך.. תתן לו".
(דברים יח', ג'-ד') ניתנת לכהנים, מדאורייתא אין לה שיעור, וחכמים קבעו שלא פחות מ1/60. התרומה צריכה להיאכל בטהרה, וכיוון שבימינו הכהנים טמאי מת- יש לשים בשתי שקיות ולזרוק לפח (ויש המאכילים בעלי חיים ששייכים לכהן). בהפרשת התרומה- מדברים אלו שהם מזונות לאדם, זוכר האדם את בוראו שמפרנסו, ולכן מפריש ממזונותיו ליתן למשרתי ה'.
"ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה". (במדבר יח', כא'-כד')
מעשר זה אין בו קדושה, וכל אדם רשאי לאכלו בטומאה. המעשר הראשון אסור באכילה עד שיפריש ממנו הלוי תרומת מעשר. בימינו- יש המקילים שלא לתת ללוי, ומסתפקים במה שמייחדים צד בפירות לשם מעשר, אולם יש אומרים שצריך להביא ללוי. בנתינת המעשר ללויים אנו קובעים בליבנו שראוי לעובדי ה' ומשרתיו להתפרנס בדרך כבוד, וכבוד וזכות הוא לאדם הישראלי בהיותו מפריש מחלקו לטובת הקודש בישראל.
"... ואל הלויים תדבר... והרמתם ממנו תרומת ה' מעשר מן המעשר". (במדבר יח', כו')
הלוי מפריש עשירית לכהן, ודיניה ככל דיני תרומה גדולה, שכן למדו חז"ל: "ונחשב לכם תרומתכם" (במדבר, שם)- שלשון זו כוללת ב' תרומות: תרומה גדולה ותרומת מעשר. בהפרשת תרומה זו קובע הלוי בליבו שאף הוא צריך לתת חלק לגבוה ממנו, עד שנזכר שיש גבוה מעל גבוה- והוא הקב"ה.
"עשר תעשר את כל תבואת זרעך..." (דברים יד', כב'-כז')
מעשר זה- האדם בעצמו לוקחו ואוכלו בירושלים בטהרה (האדם טהור והפירות טהורים). אם הדרך רחוקה- יכול לחלל את קדושת הפירות על כסף, (להעביר את קדושת הפירות לכסף) ועולה עם הכסף לירושלים ושם קונה בו אוכל ואוכלו בטהרה. בימינו- מחללים את המעשר על שווה פרוטה. מעשר שני נוהג רק בשנים א', ב', ד', ה' של השמיטה. במעשר שני האדם בעצמו צריך להגיע לירושלים, וממילא נפגש שם בכבוד ה' ומשרתיו, ומפורש כן בפס' "לעמן תלמד ליראה את ה' כל הימים".
"כי תכלה לעשר... ונתת ללוי, לגר, ליתום..." ( דברים כו', יב')
מכך למדו שמעשר שני נוהג בשנה השלישית והשישית לשמיטה. בשנים אלו אין מעשר שני. גדר עני- הוא מי שאין לו 200 זוז, כלומר מי שהכנסתו החודשית אינה מספיקה כדי פרנסתו.
אדם המפריש מעשר עני מתוצרת ביתית, הרי זה לעג לרש לתת לעני חצי תפוז וכד', ועל כן יש קרנות שמלווים להם סכום כסף מסוים, וכל פעם שהאדם מפריש מעשר עני, יורד סכום שווי ההפרשה מסכום הכסף שהלווה לקרן.
מצוה זו מרגילה אותנו במידת הרחמים, וקובעת בנו את הידיעה שכספנו נועד שנשתמש בו לצרכים טובים וראויים, ואין הכסף תכלית העומדת לעצמה.
"ביערתי הקודש מן הבית וגם נתתיו וכו' (דברים יג', כח'-כט'.)
מצווה זו נוהגת בשנה ד' לשמיטה, ובשנת השמיטה ביו"ט אחרון של פסח (וי"א יו"ט ראשון). בשנים אלו ימלא האדם כל חובותיו כלפי ההפרשות, כלומר יתן ויבער את מה שהפריש ולא נתן או לא ביער, וכ"ש שיתקן ויפריש פירות טבל. והוידוי נוהג רק אחר שהפריש כל המעשרות כסדרם. בימינו - המנהג הוא לקרוא פרשה זו בתורה, בטעמים (אך בלא ברכות), ברוב עם לפני או אחרי מנחה של שביעי של פסח, וטוב שכל אחד גם יקרא הפסוקים בעצמו. עניין הוידוי הוא לשתף את כח הדיבור הנעלה במצוות המעשרות, ושהאדם יעיד על עצמו כי מילא כל חובותיו.
שמיטה- "והשביעית תשמטנה ונטשתה". (שמות כג',יא')
שלוש דעות יש בחיובה בזמנינו: מדאוריתא, מדרבנן או שאינה נוהגת כלל- רק ממידת חסידות. להלכה נקטו שנוהגת מדרבנן.
ארבע מלאכות נאסרו מדאוריתא: זריעה, זמירה, קצירה ובצירה (ושני אחרונים אלה מותרים בשינוי).
ומצוות עשה- יש להפקיר הפירות, לנהוג קדושת שביעית בפירות שצריך, ולבער הפירות מהבית מזמן שכלו הפירות בשדה.
תוספת שביעית- דין מדאורייתא, 30 יום קודם ר"ה. ודעת ר' ישמעאל שזו הלכה למשה מסיני שנוהגת רק בזמן שביהמ"ק קיים.
כשהבעל השדה מפסיק את כל העבודות בקרקע הוא נותן לקרקע לחדש את כוחה. השמיטה מחברת את האדם לכך שמזונותיו של אדם קצובים משמים, ומפנה לו זמן לעסוק בתורה בעצמו, וכן יש בכך חמלה על העני שיכול לקחת מהפירות לעצמו.
ב' חלקים בה: הכיבוש- והוא ריבונות ישראל על ארצו, והישיבה- והיא הפרחת השממה ע"י בתים ונטיעות. להלכה- אף בזמן הזה יש בכך מצוה דאורייתא, וגדולים דברי החתם סופר שעבודת הקרקע בא"י יש לה ערך כהנחת תפילין. וייחודיות מצוות כיבוש הארץ- שבמהותה אינה יכולה להתקיים ע"י פרטים, כ"א ע"י כלל ישראל. ומצוה תועלת היא לכלל ישראל, שלא תשקע ארץ קדושה ביד זרים. בימינו חוזרת הארץ ומראה פנים שוחקות לעמ"י ששב אליה אחרי שנות גלות ארוכות. ועל כך אמרו חז"ל " אין לך קץ מגולה מזה- שא"י נותנת פירותיה בעין יפה".
יקרה היא מפנינים - יותר מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים (לקודש הקודשים), שאפילו ממזר תלמיד חכם קודם הוא לכהן עם הארץ. וע"י לימוד התורה מיתקן כל העולם כולו לכל דרגותיו. ואם בני האדם היו יודעים ממתיקות התורה היו משגעים ומתלהטים אחריה, והיא איילת אהבים ויעלת חן. וגדול הוא שכר המחזיקים ותומכים בלומדי תורה-שמתדבקים בשכינה ויש למחזיק חלק בשכר הלימוד וכל הנותן לדבר מצווה- לא מחסר מנכסיו כלום.

הרה״ג יעקב אריאל

״יש דרך לחבר בין אדם לאדמתו ע״י מינוי החקלאים כשליחים אישיים שלנו לקיים את המצוות התלויות בארץ גם בעבורנו ברוכה היוזמה הזאת המקשרת את האדם מישראל לאדמתו, לקדושתה  למצוותיה ולערכיה הנעלים״

הרה״ג נתן נטע לדרמן 

״יש דרך לחבר בין אדם לאדמתו ע״י מינוי החקלאים כשליחים אישיים שלנו לקיים את המצוות התלויות בארץ גם בעבורנו ברוכה היוזמה הזאת המקשרת את האדם מישראל לאדמתו, לקדושתה  למצוותיה ולערכיה הנעלים״

DSC02136
DSC02135
DSC02133
DSC02134
DSC02132
DSC02129
DSC02131
DSC02128
DSC02130
DSC02127

בואו לקחת חלק!

עץ זית פשוט

בבסיסו של בית המדרש מונחת השאיפה לגדל תלמידי חכמים שלמים, בכל מקצועות התורה. תלמידי חכמים שבסיסם נטוע בעמל גופי תורה, וראשם פתוח למרחבי הטוהר של האמונה ואוצרות הרוח המצויים

26 ש״ח לחודש *12 חודשים

עץ זית פשוט

בבסיסו של בית המדרש מונחת השאיפה לגדל תלמידי חכמים שלמים, בכל מקצועות התורה. תלמידי חכמים שבסיסם נטוע בעמל גופי תורה, וראשם פתוח למרחבי הטוהר של האמונה ואוצרות הרוח המצויים

26 ש״ח לחודש *12 חודשים

עץ זית פשוט

בבסיסו של בית המדרש מונחת השאיפה לגדל תלמידי חכמים שלמים, בכל מקצועות התורה. תלמידי חכמים שבסיסם נטוע בעמל גופי תורה, וראשם פתוח למרחבי הטוהר של האמונה ואוצרות הרוח המצויים

26 ש״ח לחודש *12 חודשים

עץ זית פשוט

בבסיסו של בית המדרש מונחת השאיפה לגדל תלמידי חכמים שלמים, בכל מקצועות התורה. תלמידי חכמים שבסיסם נטוע בעמל גופי תורה, וראשם פתוח למרחבי הטוהר של האמונה ואוצרות הרוח המצויים

26 ש״ח לחודש *12 חודשים

ניתן להקדיש את הלימוד להנצחה או לרפואה.
כמו כן ניתן לחתום על חודי יישכר וזבולון שעתיים לפרטים נוספים
המיזם מלווה בפיקוח הלכתי של המרא דאתרא הרב אוהד קרקובר שליט״א
העץ יכול להיקנות מכסםי מעשר כספים
ניתן לקבל קבלה לזיכוי במס ע״פ פקודת מס הכנס (סעיף 16)