קנה עץ בתשלום חודשי של 26 ש״ח וזכה במצוות התלויות בו:

מעשר ראשון | תרומת מעשר | מעשר שני | תרומה גדולה | מעשר עני | יישוב הארץ | תלמוד תורה

אתה קונה עץ

שנושא את שמך, וזוכה במצוותיו

החקלאי מטפל

בעץ וזוכה בפירות לאחר הפרשת תרומות ומעשרות

כספך יועבר כתרומה

לאחר קיזוז ההוצאות כספך יועבר כתרומה לישיבה הגבוהה בכוכב השחר ובכך אתה זוכה גם בזכות לימוד התורה

תרומה גדולה

"וזה יהיה משפט הכהנים… ראשית דגנך תירושך ויצהרך… תתן לו". (דברים יח', ג'-ד') ניתנת לכהנים, מדאורייתא אין לה שיעור, וחכמים קבעו שלא פחות מ-1/60. התרומה צריכה להיאכל בטהרה, וכיוון שבימינו הכהנים טמאי מת – יש לשים בשתי שקיות ולזרוק לפח (ויש המאכילים בעלי חיים ששייכים לכהן). בהפרשת התרומה מדברים אלו שהם מזונות לאדם, זוכר האדם את בוראו שמפרנסו, ולכן מפריש ממזונותיו ליתן למשרתי ה'.

מעשר ראשון

"ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה". (במדבר יח', כא'-כד') מעשר זה אין בו קדושה, וכל אדם רשאי לאכלו בטומאה. המעשר הראשון אסור באכילה עד שיפריש ממנו הלוי תרומת מעשר. בימינו – יש המקילים שלא לתת ללוי, ומסתפקים במה שמייחדים צד בפירות לשם מעשר, אולם יש אומרים שצריך להביא ללוי. בנתינת המעשר ללויים אנו קובעים בליבנו שראוי לעובדי ה' ומשרתיו להתפרנס בדרך כבוד, וכבוד וזכות הוא לאדם הישראלי בהיותו מפריש מחלקו לטובת הקודש בישראל.


תרומת מעשר

מן התורה מיועדת להינתן ע"י הלויים לכהנים. בימינו נעשית בקריאת שם ע"י הבעלים המפריש, ומצטרפת לתרומה הגדולה שאין אפשרות לאכלה בטהרה. יש להניח בשתי שקיות ולזרוק.

מעשר שני

"עשר תעשר את כל תבואת זרעך…" (דברים יד', כב'-כז') מעשר זה – האדם בעצמו לוקחו ואוכלו בירושלים בטהרה (כשהאדם טהור והפירות טהורים). אם הדרך רחוקה – יכול לחלל את קדושת הפירות על כסף, (להעביר את קדושת הפירות לכסף) ועולה עם הכסף לירושלים ושם קונה בו אוכל ואוכלו בטהרה. בימינו – מחללים את המעשר על שווה פרוטה. מעשר שני נוהג רק בשנים א', ב', ד', ה' של השמיטה. במעשר שני האדם בעצמו צריך להגיע לירושלים, וע"י כך זוכה להפגש שם בכבוד ה' ומשרתיו, ומפורש כן בפס': "לעמן תלמד ליראה את ה' כל הימים".

מעשר עני

בשנים ג', ו' לשמיטה במקום המעשר השני מצווים הבעלים לתת את המעשר לעניים. מצווה זו חלה גם בימינו, ונעשית בד"כ ע"י "מכירי עניים", כלומר עניים קבועים המוכרים לבעלים ומקבלים את תמורת הפירות בכסף מזומן.


ביעור מעשרות

"ביערתי הקודש מן הבית וגם נתתיו וכו' (דברים יג', כח'-כט'.) מצווה זו נוהגת בשנה ד' לשמיטה, ובשנת השמיטה ביו"ט אחרון של פסח (וי"א יו"ט ראשון). בשנים אלו ימלא האדם כל חובותיו כלפי ההפרשות, כלומר יתן ויבער את מה שהפריש ולא נתן או לא ביער, וכ"ש שיתקן ויפריש פירות טבל. והוידוי נוהג רק אחר שהפריש כל המעשרות כסדרם. בימינו – המנהג הוא לקרוא פרשה זו בתורה, בטעמים (אך בלא ברכות), ברוב עם לפני או אחרי מנחה של שביעי של פסח, וטוב שכל אחד גם יקרא הפסוקים בעצמו. עניין הוידוי הוא לשתף את כח הדיבור הנעלה במצוות המעשרות, ושהאדם יעיד על עצמו כי מילא כל חובותיו.

שמיטה

קיום כל מצוות השביתה ממלאכות ושמיטת הקרקע, והטיפול המותר בעצים ובפירות בשנה השביעית.

תוספת שביעית

קיום כל הלכות השמיטה הנוגעות לשנה השמינית.


יישוב הארץ

ב' חלקים בה: הכיבוש – והוא ריבונות ישראל על ארצו, והישיבה – והיא הפרחת השממה ע"י בתים ונטיעות. להלכה – אף בזמן הזה יש בכך מצוה דאורייתא, וגדולים דברי החת"ם סופר שעבודת הקרקע בא"י יש לה ערך כהנחת תפילין. וייחודיות מצוות כיבוש הארץ – שבמהותה אינה יכולה להתקיים ע"י יחידים, כ"א ע"י כלל ישראל. ומצוה זו תועלת היא לכלל ישראל, שלא תשקע ארץ קדושה ביד זרים. בימינו חוזרת הארץ ומראה פנים שוחקות לעמ"י ששב אליה אחרי שנות גלות ארוכות. ועל כך אמרו חז"ל: " אין לך קץ מגולה מזה – שא"י נותנת פירותיה בעין יפה".

תלמוד תורה

יקרה היא מפנינים – יותר מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים (לקודש הקודשים), שאפילו ממזר תלמיד חכם קודם הוא לכהן עם הארץ. וע"י לימוד התורה מיתקן כל העולם כולו לכל דרגותיו. ואם בני האדם היו יודעים ממתיקות התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה, והיא איילת אהבים ויעלת חן. וגדול הוא שכר המחזיקים ותומכים בלומדי תורה -שמתדבקים בשכינה, ויש למחזיק חלק בשכר הלימוד. וכל הנותן לדבר מצווה – לא מחסר מנכסיו כלום.



עץ חיים

מצוות התלויות בארץ, שעד עתה היו נחלתן של חקלאים בלבד, מונחות עתה בהישג ידך. קנה עץ זית ביישוב כוכב השחר ב 26 ש"ח בלבד לחודש, קבל שמן זית בוטיק יוקרתי מתוצרת הפרדס, ותהנה מקיום חבילת מצוות ייחודית: תרומה גדולה, תרומת מעשר, מעשר ראשון, ועוד.

הצטרפו לתכנית!


הרשמה לתכנית